איפה הבעיה בקורס דיגיטלי?

1. מינוף זמן בעייתי.

המינוף הזה טוב ויפה על הניר: אתם מלמדים פעם אחת מול מצלמה וזהו, לא צריך להעביר את אותו הנושא שוב, מינפתם את הזמן שלכם.

העניין שהמינוף הזה מגיע על חשבון היחס לתלמידים, הרי ברור שאם אי אפשר 'להרים יד ולשאול שאלה' אז המחיר והביקוש לקורס הגולמי הזה יצנחו.

החלופה זה קורסים לייב בזום עם התלמידים, רק שאז חזרנו לאותה הנקודה: המרצה חוזר שוב ושוב על אותם ההרצאות והתלמידים לא יכולים ללמוד בקצב ובלו"ז משלהם. איבדנו את מינוף הזמן.

 

2. הכנסה נוספת בקלות.

לא בדיוק. אולי האספקה בקלות, כי הקורס מוכן ורק צריך לתת לתלמיד יוזר וסיסמה. אבל למה שאנשים יקנו את הקורס שלך?

הרי אין מרצה שאפשר לדבר אתו, אין תלמידים נוספים שאפשר לפטפט אתם לפני ואחרי ההרצאה, אין קהילה נורמלית (נדיר ש- 'קהילה' בפייסוש עוזר פה) ובשביל סרטוני הדרכה גולמיים יש את יוטיוב וקבוצות חינמיות בפייסבוק.

אז איזה ערך מוסף אתם נותנים שאי אפשר לתת ביוטיוב?

קורס דיגיטלי רגיל לא פותר את השאלה הזו, מה שמוביל למאמצי שיווק אדירים, צורך קריאיטיבי רציני וקושי במכירות כדי להסביר כל פעם לאנשים חדשים למה הקורס שלכם שונה.

3. קורס מיתוגי.

קורס הוא אמנם כלי מיתוגי חזק שהופך לקוח 'קר' ל- 'חם', אבל האפקט הזה עובד רק לזמן קצר מאוד, יומיים אחרי בליעת הקורס הוא שוכח ממך ו- 'מתקרר' בחזרה.

אפשר לשלוח מיילים יומיים ואפשר לשים תכנים בפייסבוק כפתרון שיווקי. עדיין, הקורס המיתוגי/פרונט עצמו ממצה רק חלקיק מהפוטנציאל שלו.

 

בקיצור, רוב קורסים דיגיטליים הם בעצם אוסף סרטונים ותו לא, שם הבעיה.

הבעיה הזו חיכתה במשך שנים לפתרון, פתרון שמצד אחד ידמה את הקורס הדיגיטלי לקורס פרונטלי ומצד שני, לא ידרוש את התחזוקה והתפעול של קורס פרונטלי.

 

וכך נולד הרעיון של "מועדון":

«    1  2  3   (...13)    »