איפה הבעיה בקורס דיגיטלי?

1. מינוף זמן.

מינוף זה טוב ויפה. העניין שהמינוף מגיע על חשבון היחס לתלמידים, הרי ברור שאם אי אפשר 'להרים יד ולשאול' אז המחיר והביקוש לקורס יצנחו.

החלופה זה קורסים לייב בזום עם התלמידים, רק שאז חזרנו לאותה הנקודה: המרצה חוזר שוב ושוב על אותם ההרצאות והתלמידים לא יכולים ללמוד בקצב ובלו"ז משלהם. איבדנו את מינוף הזמן.

 

2. הכנסה נוספת בקלות.

לא בדיוק. אולי האספקה בקלות, כי הקורס מוכן ורק צריך לתת לתלמיד יוזר וסיסמה. אבל למה שבכלל אנשים יקנו את הקורס שלך?

הרי אין מרצה שאפשר לדבר אתו, אין תלמידים נוספים שאפשר לפטפט אתם לפני ואחרי ההרצאה, אין קהילה ובשביל סרטוני הדרכה גולמיים יש יוטיוב.

אז איזה ערך מוסף אתם נותנים שאי אפשר לתת ביוטיוב?

קורס דיגיטלי רגיל לא בהכרח פותר את השאלה הזו.

3. קורס מיתוגי.

קורס הוא אמנם כלי מיתוגי חזק שהופך לקוח 'קר' ל- 'חם', אבל האפקט הזה עובד רק לזמן קצר מאוד, יומיים אחרי בליעת הקורס הוא שוכח ממך ו- 'מתקרר' בחזרה.

אפשר לשלוח מיילים יומיים, אפשר לשים תכנים בפייסבוק, אבל זה פותר את עניין השיווק. הקורס המיתוגי עצמו עדיין ממצה רק חלקיק מהפוטנציאל שלו.

 

בקיצור, רוב קורסים דיגיטליים הם בעצם אוסף סרטונים ותו לא, שם הבעיה.

הבעיה הזו חיכתה במשך שנים לפתרון, פתרון שמצד אחד ידמה את הקורס הדיגיטלי לקורס פרונטלי ומצד שני, לא ידרוש את התחזוקה והתפעול של קורס פרונטלי.

 

וכך נולד הרעיון של "מועדון":

 

«    1  2  3   (...11)    »